<h1>ראב"ן — ריש מס' קידושין</h1>
<h2>דף כט.</h2>
ועוד [הקשה] אהא דתני [ע"ז י"ג.] אין מקדישין ואין מעריכין וכו' ואם הקדיש בהמה תיעקר וכו' ואמרינן כיצד תיעקר נועל דלת בפניה והיא מתה מאיליה ולא מנשר פרסותיה (משום ביזיון קדשים) כדאמרינן גבי לוקח בהמה ביריד של גוים [משום בזיון קדשים], וש"מ דמשום ביזיון קדשים אין אבל משום מזיק קדשים בידים לא אלמא מותר להזיק קדשים בידים, וגם מההוא [ערכין כ"ט.] דהחרים לנכסיה בפומבדיתא ואמר ליה זיל שקול ד' זוזי ואחיל עלייהו ושדינא בנהרא הרי מזיק ההקדש בידים, וקשיא ליה האיך התירו לעשות איסור בידים משום דלא יבא לידי תקלה שיהנה מן הזוזים. ונראה לי דכי אמרינן דאסור להזיק קדשים היינו קדשים דאין סופן למיזל לאיבוד אבל הני דקיימי לאיבוד מותר להזיקן בידים, כדאמרינן בפרק קמא דפסחים [כ':] חבית של תרומה שנשבר בגת העליונה ובתחתונה (חולק טמאה) [חולין טמאין] וכו' רבי יהושע אומר יטמאנה ביד דכיון דסופה ליטמא מותר ביד, ואם תאמר התם משום הפסד חולין חששו כדמסיק התם השתא משום ממון מטמאין ביד משום איסורא שלא יבא לידי תקלה לא ניחוש להזיקן ביד, ואומר דכיון דלא חזי לא למזבח ולא לבדק הבית בזמן הזה הרי הן כפיגול נותר ויוצא דלא חזו ומאבדין אותו בידים. אלא אי קשיא הא קשיא דתנן אם הקדיש והחרים בהמה תיעקר וכו' דלא עבדינן להו תקנתא, ובההוא דהחרים בפומבדיתא עבד רב יהודה תקנתא לחללו אארבעה זוזי. ונראה לי דמתני' בית שמאי הוא דחייש לתקלה אפילו לפי שעה, כדאמרינן (בכולהי) [בשילהי] פ"ק דפסחים [שם] ותקלה עצמה תנאי הוא דתנן חבית של יין של תרומה (מ)שנטמא ב"ש אומרים תשפך הכל כלומר ישפכנו בשפיכה אחת לאיבוד ולא יזלפנה בבית אנה ואנה דילמא אדהכי ישתה ויבא לידי תקלה, הכא נמי דילמא אדמהדר בתר זוזי וחללה עליהו אתי לידי תקלה שיהנה מהן הילכך בהמה תיעקר ופירות כסות וכלים ירקבו, דכל זמן שמחזר עליהן לאבדן לא יהנה מהן כדאמרינן גבי חמץ באור לארבעה עשר [י"א.] הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מיניה בתמיה אלמא כי מחזר לאבדן ליכא למיחוש לתקלה, אבל אם יחזור לתקנו אתי לידי תקלה וזילוף לאו איבוד הוא אלא כשתייה ועדיף משתייה. וב"ה אומרים תעשה זילוף דבכי האי שיעורא דמזלפן לא ישכח וישתה ולא אתי לידי תקלה, הכא נמי בכי האי שיעורא שיחזור אחר זוזי לחללן עליהו לא יהנה ולא אתי לידי תקלה דרב יהודה כב"ה אורי ליה. והתם בפרק המקדיש שדהו בשעת [שאין] היובל [ערכין שם] מסיק לה כשמואל דאמר הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל, וארבעה זוזי דקאמר כדי לפרסמה למילתא.
